אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתחברה וקהילה

הטרדה מינית - כללי

הטרדה מינית יכולה להתרחש ע"י גברים וע"י נשים, וכלפי גברים או נשים; אולם נסיון החיים וטבעו של עולם מלמדים, כי ברובם המכריע של המקרים הטרדה מינית מופנית ע"י גבר כלפי אשה. אף החוק למניעת הטרדה מינית – שכמו כל חוק מנוסח בלשון כללית ובלשון זכר – מודע למצב דברים זה,  ולכן כבר בסעיף הראשון מגדיר החוק כי מטרתו, בין היתר, "לקדם שוויון בין המינים". ניתן בהחלט לפרש את החוק לאור מטרה זו, כבעל מחשבה פמיניסטית וכחלק ממערכת חוקים לקידום מעמד האשה.

 

לפיכך, כל האמור להלן יובא בלשון נקבה.

 

המושג "הטרדה מינית" הוא מושג שנוצר, בארה"ב לראשונה, רק בשנות השמונים של המאה העשרים. הוא נוצר במאמרים ובמחקרים אקדמיים פמיניסטיים, משם עבר לפסיקה של בתי המשפט ורק מאוחר יותר הגיע לחקיקה.

 

לא תמיד היה זה ברור שהטרדה מינית היא אסורה, בניגוד לאיסור לרצוח או אפילו האיסור לאנוס. המונח הטרדה מינית עוסק בהתנהגות שהיתה, פעם, התנהגות מקובלת. נשים עובדות היו בד"כ במשרות יחסית נמוכות ובעמדות נחיתות, וכך נוצר מצב "מקובל" לפיו הגבר המעסיק יכול היה להרשות לעצמו מגע עם האשה הכפופה לו, ובוודאי ש"הותר" לו להעיר הערות סקסיסטיות. בישראל, שבה גופים ומוסדות רבים מורכבים בעיקרם מגברים – צבא, משטרה וכו' – היה מקום למשל לאמירות כמו זו של עזר וייצמן "הטובים לטייס והטובות לטייסים". בארה"ב התחיל השינוי מתוך המאבק של נשים לשוויון, מאבק שסיסמתו היתה - הטרדה מינית היא אפלייה על רקע מין, ופוגעת בזכות של נשים לשוויון בחברה בכלל ובמקומות עבודה בפרט. היה זה עניין של כמה עשרות שנים עד שהתקבל הצורך בשינוי מערכתי, עד שהתקבלה ההכרה, שהטרדה מינית היא התנהגות פסולה.

 

החוק למניעת הטרדה מינית בישראל נוצר ב- 1998, והוא מהווה חוק תקדימי מסוגו בעולם כולו.

 

הוועדה שחוקקה את החוק בישראל יצאה מנקודת הנחה שהיא יוצרת נורמת התנהגות חדשה, והמציאה את החוק "יש מאין". החוק במבנה שלו הוא לכן מאד חדשני, אפילו תיאורטי, אין לו תקדימים בעולם, ומכאן גם חלק מהבעיות שביישומו. אבל חשוב לזכור שחלק ממטרותיו הראשונות היה חינוך מחדש, ונסיון להכניס לתודעה הציבורית ולסדר היום את האיסור על הטרדה מינית.

 

כיום מוגשות יותר ויותר תביעות על רקע הטרדה מינית – הן במישור הפלילי, הן במישור האזרחי ובעיקר בתחום דיני העבודה. מצד אחד ריבוי התביעות מוכיח כי הנורמות החדשות טרם הופנמו במלואן ע"י ציבור ה"מטרידים". מצד שני יש בכך סימן מעודד, הוכחה לכך שלפחות מצד המוטרדות יש נכונות לקום ולעמוד על זכויותיהן. נותר רק לקוות כי בתי המשפט יפעלו ליישום החוק ולאכיפת איסוריו, ולקביעת נורמות התנהגות בהתאם לחוק.

 

מסלולי הפעולה במקרה של הטרדה מינית:

 

החוק למניעת הטרדה מינית מתייחס למספר מסלולי פעולה אפשריים העומדים בפני המוטרדת:

 

  1. המסלול הפלילי – המוטרדת יכולה להגיש תלונה למשטרה. לאחר חקירת המשטרה, אם יש ראיות מספיקות ויש עניין לציבור – המטריד יעמוד לדין פלילי (כלומר המדינה, ע"י הפרקליטות תגיש כתב אישום) והוא חשוף לעונשים של מאסר שקבועים בחוק, של מספר שנים לפי חומרת העבירה.
  2. המסלול האזרחי – המתלוננת עצמה יכולה לתבוע בבית-משפט את המטריד בגלל שהוא ביצע נגדה עוולה נזיקית. יש סעיף מיוחד בחוק שמאפשר לתבוע ללא הוכחת נזק, כלומר לא צריך אפילו להוכיח שנגרם לך נזק נפשי, או פיזי, או כספי, אלא רק את עצם ההטרדה, ובימ"ש יכול לפסוק עד 50,000 ₪ במקרה כזה. כאשר מדובר בתביעה על רקע יחסי עבודה – בית המשפט המוסמך הינו בית-הדין לעבודה.
  3. המסלול של דיני העבודה - הטרדה בתוך מקום העבודה מאפשרת למתלוננת לפנות למי שממונה על החוק, במקום העבודה, והממונה יבצע חקירה, יש לו סמכויות מיוחדות לצורך כך, ובסוף הבירור הוא יכול להחליט לפתור את הבעייה במישור המקומי, ע"י ניתוק של הצדדים אחד מהשני, העברה מתפקיד. במקרים חמורים או כשאין ברירה, יש סמכות אפילו לפטר את המטריד.

 

החוק פותח 3 ערוצי פעולה מקבילים למי שעברה הטרדה מינית, כשהרעיון הוא שכל אחת תבחר בסעד שמתאים לה ולסיטואציה שהיא עברה. יש כמובן אפשרות לפעולה משולבת במספר ערוצים. עדיף ומומלץ להתייעץ עם עו"ד בקי בתחום, על מנת לבחור במסלול הנכון ולפעול בסדר הפעולות שרצוי לנקוט בכל אחד מהמסלולים.

 

בדפים הבאים אתייחס בעיקר להטרדה מינית על רקע יחסי עבודה. אלה המקרים השכיחים ביותר, למרבה הצער, ואלה גם המקרים שכבר הגיעו לבית-המשפט והתגבשו בהם הלכות, כללי פעולה ועקרונות פיצוי.

 

מאחר שלפי החוק מוטלת האחריות למניעת הטרדה מינית גם על מעביד, ייתכן שלמוטרדת תהיה זכות תביעה לא רק נגד המטריד בפועל, אלא גם נגד מקום העבודה או הגוף שבו שניהם משרתים.

 

**לדעה אישית בעניין הטרדה מינית בהקשרים חוץ-משפטיים - ראו בבלוג, כאן.**

 

 

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.