אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתאימוץ בין-ארצי - כללי

אימוץ בין-ארצי - כללי

 אימוץ בין ארצי הינו תהליך מיוחד המאפשר לישראלי (הורה יחיד או זוג) לאמץ ילד/ה מחו"ל.  קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין הליך האימוץ בישראל של ילד ישראלי, לבין הליך האימוץ בישראל של ילד מחו"ל. בין היתר, יש הבדל בתנאים להכרה בהורה כמאמץ; זמן ההמתנה לאימוץ בחו"ל בד"כ קצר בהרבה מזמן ההמתנה הממוצע לילד ישראלי; הליך האימוץ בחו"ל כרוך בהוצאה כספית – עלות ביצוע ההליכים בארץ ובחו"ל ע"י העמותה המטפלת.

 


 

מעל הכל – ההליך כרוך בפרוצדורה שונה לגמרי, שכן הוא צריך לעמוד הן בתנאי החוק הישראלי, הן בתנאי האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות והן בתנאי החוק במדינה הזרה, שממנה מגיע הילד.

תהליך האימוץ הבין ארצי מוסדר בחוק אימוץ ילדים ובתקנות המיוחדות שהוצאו מכוחו.

על פי החוק, אימוץ בין ארצי מבוצע אך ורק באמצעות עמותה, שקיבלה הרשאה מיוחדת ועמדה בתנאים שנקבעו והיא מוכרת ע"י שר העבודה והרווחה ושר המשפטים לצורך טיפול בנושא. לעמותה המוכרת נקבעו בחוק תפקידים רבים ושונים. העמותות המוכרות מצויות בפיקוח של "הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי", גוף השייך למשרד העבודה והרווחה.

 

ההתקשרות של ההורה המאמץ עם העמותה נעשית בחוזה. במסגרת החוזה נקבעות ההתחייבויות של כל אחד מהצדדים – ההורה מצד אחד, העמותה מצד שני; כן נקבעים האופן, המועדים והתנאים להעברת התשלום לעמותה, לעיתים תוך הפקדת חלקו בנאמנות אצל עו"ד מטעם העמותה.

 

לאחר התקשרות זו מתחיל הליך פרוצדורלי הכולל מספר שלבים – בדיקת התאמתו של ההורה לאימוץ, יצירת הקשר עם המדינה הזרה, אימוץ הילד במדינה הזרה ועל-פי חוקיה, הבאת הילד לישראל, השלמת הליך האימוץ בישראל וגיור הילד.

 

גם לאחר החזרה לישראל, נמשך הקשר עם העמותה לפחות שלוש שנים נוספות, תקופה שבה על העמותה לבצע בדיקות תקופתיות ומעקב, לשם דיווח על מצב הילד לרשויות האימוץ במדינה הזרה ובישראל.

 

בשל הפרוצדורות הסבוכות וההקשרים המשפטיים הרבים של הליך האימוץ הבין ארצי, מומלץ להורה המאמץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי כבר בשלב הראשוני של החתימה על הסכם עם עמותה מוכרת.

 

במקרים רבים הליך האימוץ מלווה בחששות ובחוסר ודאות הנובע ממורכבות ההליך, מריבוי הגורמים המעורבים בו (ההורה הביולוגי, רשויות החוק במדינה הזרה וכו'), וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של הנושא – בניית תא משפחתי. ליווי משפטי יקל על חוסר הוודאות, לפחות בכל המרכיבים המשפטיים והבירוקרטיים.

 

כפי שניתן להבין, גם כאשר נוצר קשר רגשי ונפשי עמוק בין הילד וההורה כבר מהרגע הראשון של המפגש ביניהם - הרי עד לקבלת ה"חותמת הרשמית" והסופית, לעתים על ההורה לעבור דרך מפותלת. הליווי המשפטי יכול להקל על ההורה לעבור דרך זו בבטחה.

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.