אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתאימוץ בין-ארצי - כלליאימוץ בין ארצי - מידע להורים המאמצים

מידע להורים המאמצים

הדין הזר במדינת המאומץ:

 

נושא האימוץ הבין-ארצי מעוגן באמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין ארצי, 1993 – אמנה עליה חתומות בין היתר ישראל וכן המדינות הזרות מהן מגיעים הילדים.

 

העמותות המוכרות מקבלות רשיון לעסוק באימוץ בין ארצי, באופן ספציפי למדינות זרות מסויימות, על פי בקשתן ובהתאם לאישורים שקיבלו מרשויות האימוץ באותן מדינות. נכון ליולי 2010, לעמותות המוכרות השונות הפועלות בישראל יש רישוי לעסוק באימוץ מהמדינות הבאות:

רוסיה, קזחסטן, אוקראינה, ארמניה, גואטמלה, גיאורגיה, אל-סלבדור, פרו.

 

לרשימת העמותות המוכרות, והמדינות שבהן הן מורשות לטפל באימוץ – על פי נתוני הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי – לחצו כאן.

 

מטבע הדברים, לכל מדינה מהמדינות הזרות הנ"ל קיימת מערכת חוקים נפרדת הרלוונטית לאימוץ מאותה מדינה בלבד. כך למשל, במדינות מסויימות נדרש ההורה המאמץ לבקר במדינה ולשהות בה תקופה מסויימת בטרם יאושר האימוץ; במדינות אחרות דרישה זו אינה קיימת. כך גם בכל הקשור למועד ולאפשרות של ההורה הביולוגי לחזור בו מהסכמת אימוץ.

 

כמו כן, הדינים הרלוונטיים במדינה הזרה עלולים להשתנות מעת לעת, וקרה כבר בעבר שמדינה מסויימת סגרה שעריה לאימוץ בפני תושבי מדינות זרות או בפני ישראלים בפרט.

 

העמותה המוכרת מחוייבת על פי החוק לוודא, כי אימוץ הילד ע"י ההורה המבקש הוא מותר על פי דיני המדינה הזרה, ומאושר ע"י הרשות המוסמכת לכך באותה מדינה זרה.

 

 צעדים ראשונים לאחר ההחלטה לפתוח בהליך אימוץ:

 

השלב הראשון הינו בחירת העמותה המוכרת, באמצעותה יבוצע הליך האימוץ. במקביל, יש לבחור את המדינה הזרה ממנה מבוקש לבצע את האימוץ.

 

מומלץ להתייעץ בעניין זה עם הורים מאמצים שעברו את ההליך וסיימו אותו, וכן עם הורים מאמצים המצויים בעיצומו של ההליך. מכיוון שהרישוי למדינות משתנה באופן תכוף למדי, קורה לא פעם שמדינה מסויימת סוגרת שעריה להמשך הליך האימוץ בה. לכן מומלץ לבדוק את המצב במועד ההחלטה, ובמקביל, לבחור עמותה המורשית לפעול במספר מדינות ולאפשר לה להתחיל בהליכים לאיתור הילד – במספר מדינות.

 

קיים מספר רב של פורומים בהם ניתן לקבל ייעוץ, תמיכה וחומר מהורים מאמצים.

 

מידע ראשוני משפטי ופרוצדורלי אפשר לקבל גם מהרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי.

 

לעמותה המוכרת סמכויות רבות, ובין היתר היא מוסמכת ואף מחוייבת לבחון את התאמת ההורה המועמד – לאימוץ. במקרים קיצוניים בסמכות העמותה, לאחר "הערכת המסוגלות", לקבוע כי ההורה המועמד נמצא "בלתי כשיר לאימוץ בין ארצי".

 

משום כך ראוי וכדאי לקבל ליווי משפטי כבר בשלב ההתקשרות הראשוני עם העמותה.

 

בבחירת העמותה, ולאחר הבירור הראשוני כי מדובר בעמותה מוכרת, בעלת רישוי, המחזיקה אנשי מקצוע ראויים (רופאים, עובדים סוציאליים וכיו"ב) ושיש לה ותק ונסיון באימוץ בין ארצי – כדאי לקחת בחשבון את הקריטריונים הבאים:

  1. משך הזמן הצפוי להשלמת התהליך;
  2. סכומי הכספים שיש לשלם לעמותה, מועדי התשלום, איזה חלק מהסכום נשאר בנאמנות, עד מתי ובידי מי, הסכום שלא יוחזר בכל מקרה של הפסקת הליך האימוץ;
  3. זהות בעלי המקצוע (ובעיקר הרופאים) העובדים בשירות העמותה, אילו בדיקות רפואיות מתבצעות והאם יש צורך בתשלום נוסף לבדיקות מעבר לסל המוצע.
  4. מהם השירותים הנלווים שמציעה העמותה , אם בתשלום נוסף ואם בחינם – הכוונה לליווי ההורה בחו"ל, לעריכת הפרוצדורות בישראל לפני ואחרי השלמת האימוץ בחו"ל וכיו"ב;
  5. מידת הקשר עם העמותה המוכרת לאחר השלמת תהליך האימוץ בישראל (כלומר, רישום בפנקס האימוצים) – ביקורות; סיוע בתהליך הגיור וכיו"ב.

 

החוזה עם העמותה:

 

כל הנקודות החשובות לבדיקה ראשונית – חשוב שימצאו ביטוי גם בחוזה עם העמותה.

 

החוזה אמור לכלול הן את ההתחייבויות של העמותה ברמה הטכנית העובדתית – למשל, לטיב ואופי הבדיקות הרפואיות, למשך הזמן המובטח וכו', וגם את התחייבויותיה המשפטיות עפ"י החוק ועפ"י דיני המדינה הזרה.

 

החוזה עם העמותה חשוב מאחר שהוא מהווה את נקודת הפתיחה של ההליך, וכדאי שיובהרו בו מראש התנאים ויינתנו בו הפתרונות למגוון הרב של הבעיות שעלולות להווצר בתהליך. כמו כן, מרגע שנחתם חוזה אצל עמותה מסויימת ונפתח אצלה תיק אימוץ לאותו הורה – אין הוא יכול לפנות לעמותה אחרת.

 

בניגוד למה שניתן לחשוב לעתים – החוזה עם העמותה איננו "חוזה אחיד", וכמו כל חוזה הוא נתון לשינויים ולהסכמות בין הצדדים. מאחר שלעתים קרובות ההורה אינו פנוי לעסוק בשאלות המשפטיות והפרוצדורליות, ולעתים גם אינו מודע למגוון האפשרויות העומד לפניו – מומלץ להעביר את החוזה לעיונו של עו"ד שייצג את ההורה במו"מ עם העמותה.

 

בד"כ, ומאחר שמדובר ב"פתיחת הליך האימוץ", ההורה נדרש לשלם סכום ראשוני בעת חתימת החוזה. סכום זה נועד לפתיחת התיק ולביצוע הבדיקות המקדמיות ע"י העמותה לכשירות ההורה לאימוץ. יש לשים לב היטב באילו תנאים הסכום הנ"ל יוחזר להורה, אם בכלל, וכן באיזה אחוז מהסכום המקסימלי מדובר (הסכום המקסימלי שמותר לעמותה מוכרת לדרוש, על פי חוק, הינו שווה ערך ל- 22,000 יורו).

 

לאחר חתימת החוזה או במקביל אליו – ההורה יידרש להמציא את מלוא המסמכים הרלוונטיים ולעבור בדיקות אצל עובד סוציאלי ו/או פסיכולוג מטעם העמותה.

 

 

ליווי משפטי בהליך:

 

השלב הבא לאחר החתימה על החוזה הינו המתנה. גם כשמדובר בחודשים ספורים – זהו השלב הקשה ומורט העצבים ביותר להורה. בתקופה זו של המתנה ראוי שהעמותה תשמור על קשר מסויים עם ההורה, גם אם אין בנמצא ילד מועמד לאימוץ עבורו.

 

לאחר איתור הילד המועמד על העמותה להעביר להורה מידע מקסימלי על הילד – גיל, מין, מצב רפואי ונפשי וכיו"ב. במדינות מסויימות נאסר על העמותה לקבל מידע על משפחתו הביולוגית של הילד; עם זאת, כאשר מגיע לעמותה מידע (ובעיקר מידע על מצב רפואי של הורים ביולוגיים, שיכול להיות רלוונטי) – היא מחוייבת על פי החוק למסור אותו במלואו להורה.

 

הליך האימוץ בחו"ל כולל לפחות הגעה אחת למדינה הזרה, ובד"כ יותר מאחת. הורים רבים נוסעים עם קרוב משפחה או חבר מלווה – בפרט אם מדובר בהורה יחיד. העמותה מחוייבת לדאוג לליווי מקומי באמצעות אנשי הקשר שלה במדינה הזרה.

 

לאחר השלמת הליך האימוץ בחו"ל, והחזרה לישראל – לראשונה עם הילד/ה – על ההורה לטפל ברישום האימוץ בישראל, וכן בגיור הילד/ה. גם בשלבים אלה יש לעמותה המוכרת תפקידים, סמכויות וחובות, הן לפי החוזה עם ההורה והן לפי החוק והתקנות.

 

כדי לפקח על ביצוע כל השלבים כסדרם ע"י ההורה ו/או העמותה, מומלץ להעזר גם כאן בעו"ד הבקי בתחום.

 

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.