אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתאימוץ בין-ארצי - כלליאימוץ בין ארצי - מידע לעמותה מוכרת

מידע לעמותה מוכרת

התנאים להכרה כעמותה:

 

בקשה להכיר בעמותה כעמותה מוכרת עפ"י החוק לטיפול באימוץ בין ארצי, תוגש באמצעות הרשות המרכזית, לשרים האחראיים על ביצוע החוק – שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.

 

אלה התנאים המקדמיים שצריכה העמותה לקיים עם הגשת הבקשה:

 

  1. העמותה הצהירה כי מטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין-ארצי לפי החוק;
  2. העמותה הצהירה כי רוב חברי ועד העמותה הם תושבי ישראל, המתגוררים בה חמש שנים לפחות לפני הגשת הבקשה;
  3. העמותה התחייבה שעובדיה וכל מי שפועל מטעמה יחתמו על התחייבות בתצהיר לשמירת מידע, לפי הטופס שבתוספת;
  4. העמותה מעסיקה מנהל הנושא באחריות לכל פעולות העמותה בארץ ובמדינות חוץ;
  5. העמותה הגישה רשימה של העובדים ובעלי המקצוע שהיא מעסיקה, או שהיא עתידה להעסיקם עם קבלת ההכרה בה, בין בארץ ובין במדינת חוץ, והתחייבה לבדוק את קורות חייהם ואת כישוריהם ונסיונם המקצועי לפי סעיף 28כג(א) לחוק;
  6. העמותה הצהירה שבדקה במרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, כי חברי הועד, עובדי העמותה ובעלי המקצוע שהיא מעסיקה, או שהיא עתידה להעסיק לאחר ההכרה בה, בין בארץ ובין במדינת חוץ, לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות החוק;
  7. העמותה הצהירה כי היא מעסיקה או עתידה להעסיק לאחר ההכרה בה בעלי מקצוע לפי תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח- 1998, וכי התקיימו לגביהם הדרישות האמורות בפסקאות ‏‏ (3), (5) ו-(6);
  8. העמותה מצהירה כי היא מעסיקה או תעסיק עם ההכרה בה יועץ משפטי שהוא עורך דין בעל שבע שנות ותק לפחות, וכן מנהל חשבונות ומבקר פנים;
  9. העמותה הצהירה כי כל פעילותה במדינת חוץ תיעשה על פי הדין של אותה מדינה ובכפוף להוראות האמנה בדבר הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בדבר אימוץ בין-מדינתי, 1993;
  10. בתקנון העמותה נקבעו כללי מדיניות לפעילות העמותה באימוץ בין-ארצי;
  11. העמותה הצהירה כי יש לה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול באופן נאות באימוץ בין-ארצי לתקופה של שנתיים לפחות;
  12. העמותה התחייבה לרכוש ביטוח רפואי לילד במדינת החוץ, ביטוח לתשלום הוצאות לפי סעיף 28כא(ה) לחוק וכן ביטוח למקרה שהאימוץ במדינת החוץ לא יצא אל הפועל בשל נסיבות שאינן תלויות בעמותה ובמבקשים.

 

 

אלה המסמכים שעל העמותה לצרף לבקשתה להכיר בה כעמותה מוכרת לפי החוק:

 

  1. בקשה לרישום העמותה, תעודת הרישום של העמותה ותקנון העמותה;
  2. רשימת המדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול והמסמכים המפורטים ‏‏ בסעיף 28כה(ב) לחוק;
  3. אישור של רשות מוסמכת של מדינת החוץ לפי סעיף 28כה(ג) לחוק;
  4. דין וחשבון של רואה חשבון על מצבה הכספי של העמותה, אישורים על העתודות הכספיות שלה ונכסיה, גובה השכר שהיא משלמת למועסקיה לרבות המנהל וממלאי תפקידים אחרים בה; ואישור רואה החשבון כי מצבה הכלכלי של העמותה יאפשר לה לפעול בהתאם להיקף פעילותה התוכננת במשך שנתיים;
  5. ביטוח או ערבות בנקאית על סך 500,000 שקלים חדשים לטובת הרשות המרכזית, לצורך הבטחת תשלומים של המבקשים לאמץ ילד באמצעות העמותה; עלה מספר הבקשות שבהן מטפלת העמותה בשנה מסויימת על ארבעים, תדאג העמותה לביטוח או לערבות בנקאית, כאמור, בסך 10,000 שקלים חדשים נוספים לכל בקשה; העמותה תדאג לכך שהערבות הבנקאית או הביטוח יהיו בתוקף במשך כל תקופת פעילות העמותה ועד למילוי כל התחייבויותיה על פי החוק;
  6. העתק פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעמותה, לעובדיה ולמועסקים על ידה.

 

 

 

הפיקוח – משרד הרווחה:

 

באמצעות הרשות המרכזית, שהיום עומדת בראשה גב' נחמה טל, מפקחת מדינת ישראל על העמותות המוכרות ועל ביצוע מלוא הסמכויות, החובות וההתחייבויות של העמותות המוכרות עפ"י הדין.

 

החוק הפקיד בידי הרשות המרכזית סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות על פועלה של העמותה. החוק אף הורה לעמותה להעסיק בעלי מקצוע מוסמכים העומדים בדרישות מינימליות של ותק בתחום, במספר שיאפשר לה לתת מענה לפניות כל מטופליה. על פי החוק על העמותה להעסיק יועץ משפטי (עו"ד בעל ותק של 7 שנים לפחות), מנהל חשבונות ומבקר פנים.

 

על העמותה חלות חובות דיווח על כל שינוי במצב כספי, על פתיחת הליכים פליליים נגד מי מנושאי המשרה או העובדים שבה, על שינוי בהתקשרותה עם מדינת חוץ, על פגיעה בהוראות האמנה (אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין ארצי, 1993).

 

העמותה מחוייבת להעביר לשרים הממונים, באמצעות הרשות המרכזית, העתק מכל הסכם שחתמה עם מדינת חוץ או רשות מוסמכת במדינת חוץ.

 

הן הפיקוח הפנימי – ע"י העו"ד, מנהל החשבונות ומבקר הפנים – והן הפיקוח החיצוני ע"י הרשות המרכזית, נועדו להבטיח כי משפחות מאמצות יזכו במלוא היחס המקצועי, כי יובטחו כספן וזכויותיהן, וכי תהליך האימוץ יבוצע במינימום טעויות ותקלות. מומחיות, מקצועיות ויחסי אנוש הן הדרישות המכוונות את התנאים וההגבלות הנ"ל החלים על כל עמותה המבקשת הכרה והרשאה לעסוק באימוץ בין-ארצי.

 

ליווי משפטי שוטף:

 

עמותה מוכרת חייבת להעסיק יועץ משפטי שהוא עו"ד בעל 7 שנות ותק לפחות.

 

תפקידו של העו"ד בעמותה, לאחר השגת כל האישורים ותחילת הפעילות- הינו ללוות באופן סדיר את העמותה במגעיה עם הרשויות השונות וכן עם ההורים המאמצים.

 

ברוב העמותות העו"ד הינו מי שמחזיק את כספי ההורים בנאמנות (למעט החלק הראשון המשולם ישירות לעמותה עם תחילת הטיפול ופתיחת התיק), ואלה מועברים לעמותה עצמה רק לאחר השלמת הליכי האימוץ בחו"ל.

 

היועץ המשפטי של העמותה אינו מייצג, מטבע הדברים, את ההורים עצמם, ואלה רשאים להעזר בעו"ד מטעמם. עם זאת, בשלב החזקת כספי ההורים בנאמנות מחוייב העו"ד לדאוג לכך שהעמותה תמלא אחר כל חובותיה בחוזה כלפי ההורים, בטרם העברת הכספים לעמותה.

 

החוקים:

 

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981

תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות המבקש), התשנ"ח – 1998

תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת), התשנ"ח – 1998

תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין ארצי), התשנ"ח – 1998

תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום), התשנ"ח – 1998

תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ"ח – 1998

 

* כללים והנחיות מקצועיות לפעולות עמותה מוכרת לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981 – נקבעו ע"י שר העבודה והרווחה.

 

 

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.