אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתקניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

 

מנגד, בבוא בית-המשפט לפרש עקרונות מתחום דיני הקניין הרוחני, עליו לשים לנגד עיניו גם את ההגנה על אינטרס הצד הנתבע לחופש עיסוק, ואת ההגנה על אינטרס הציבור בכללותו לחופש ביטוי, חופש הזרמת מידע, ותחרות חופשית.

 

אינטרסים מתחרים אלה עומדים מאז ומעולם בבסיס דיני הקניין הרוחני. הם מקבלים משנה חשיבות בעידן האינטרנט, הן בשל הגברת התחרותיות והנגישות למידע והן בשל הקלות היחסית של ההעתקה וההפצה.

 

כך למשל, פסק-דינו של השופט מגן אלטוביה (מחוזי ת"א, 31.07.2006) ב- ה"פ 506/06 מתאים לי בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ – קבע, כי שימוש בסימן המסחר הרשום של "מתאים לי" כחלק ממילות החיפוש במודעות ממומנות של "קרייזי ליין"  בגוגל – הוא שימוש מותר, שאינו מפר את זכויות המבקשת בסימני המסחר.

 

עובדות המקרה היו, שבמסגרת מודעה ממומנת במנוע החיפוש של גוגל (Google AdWords), שרכשה "קרייזי ליין", השתמשה זו במילת החיפוש "מתאים לי". כלומר, בכל עת שגולש הקיש את צירוף המילים "מתאים לי", אחת התוצאות (הראשונות, בקישורים הממומנים) היתה של "קרייזי ליין". "מתאים לי" הינו סימן מסחר רשום של המבקשת, שהיא חברה מתחרה בתחום בגדי נשים.

 

פסק-הדין עסק בעיקרו בשאלה, אם העלאת קישור בגוגל לאתר של המתחרה מהווה הפרה של סימן המסחר. תשובתו היתה, כאמור, שלילית. פסק-הדין השאיר בצריך עיון שאלות אחרות כמו למשל שימוש בשם דומיין של מתחרה (הדין האמריקאי פסק שמדובר בהפרה); או שאלת אחריותה של גוגל. כן נדחו טענות המבקשת לקיומן של עילות תביעה אחרות, כמו גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט, מאחר שלא הוכחו.

 

אלא שמעבר לדיני הקניין הרוחני ודיני הנזיקין (לרבות חוק עוולות מסחריות), עומדת לנפגע מ"תחרות בלתי הוגנת" האפשרות לתבוע בעילה של עשיית עושר ולא במשפט – שעיקרה: התעשרות בלתי הוגנת, רווחים שעשה הזוכה על-חשבון המזכה בלי זכות שבדין. בהלכת א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) פסק בית-המשפט העליון, בהרכב מורחב, כי העדרה של עילה לפי הקניין הרוחני אינו כלשעצמו מייתר עילת עשיית-עושר ובלבד שיוכח "יסוד נוסף" של חוסר תום-לב מצד הזוכה שלא-כדין.

 

לאחרונה (11.07.2010) ניתן פסק-דין מעניין ע"י כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, הדן בין היתר בסוגיית הקשר בין דיני עשיית עושר ולא במשפט לבין דיני זכויות היוצרים –  ת"א 1074/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ.

 

התובעת הינה מעריב, בעלת הזכויות בעיתון ובאתר NRG, במסגרתם היא מפרסמת מודעות דרושים. הנתבעת היא בעלת אתר האינטרנט הידוע בשם "alljobs", והיא עושה שימוש במודעות המתפרסמות בלוחות שונים ובין היתר במעריב.

 

עילת התביעה הראשונית של מעריב היתה הפרת זכויות היוצרים שלה בתכנים ובמודעות. בשלב מוקדם יחסית של המשפט ויתרה מעריב על עילה זו (ככל הנראה גם בעקבות דחיית בקשתה לסעד זמני תוך אמירה כי לא הופרו זכויות היוצרים). נותרה על כנה תביעתה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, וכן בגין גניבת-עין והפרת תנאי השימוש (החוזיים) של התובעת.

 

למרות הוויתור על עילת זכויות היוצרים, מדגישה כב' השופטת אגמון-גונן כי ממילא אין זכות יוצרים בתוכנן של מודעות דרושים. היא נסמכת בכך בין היתר על חוק זכות יוצרים, ועל פסיקה מקבילה של כב' השופט אורנשטיין בתיק ת.א (מחוזי ת"א) 1379/06 חוגל בע"מ נ' רביב (02.03.2010).

 

השאלה המשפטית היא האם, בהעדר זכות יוצרים, יכולה לקום עילה בגין עשיית עושר ולא במשפט. לכאורה, עפ"י הלכת א.ש.י.ר, התשובה חיובית; אלא שהלכת א.ש.י.ר צומצמה, כך לגרסת כב' השופטת, בפסיקה מאוחרת יותר, וממילא היא דנה בתחומים אחרים של הקניין הרוחני – פטנט, מדגם. ואילו כאן, כאשר נקבע שאין הגנה של זכות יוצרים, נשאלת השאלה מהו מלכתחילה האינטרס לספק הגנה משפטית אחרת, לתובע.

 

תשובתה של השופטת היא שאין אינטרס שכזה, ההיפך הוא הנכון: האינטרס הציבורי דורש, כי מידע שכלול במודעות דרושים, ושאינו מוגן ממילא ע"י דיני הקניין הרוחני – העתקתו לא תהווה הפרה של דין כלשהו. מדובר במצב בו דיני הקניין הרוחני מחילים "הסדר שלילי", היינו – בהעדרם, לא תחול כל עילה משפטית אחרת מתחום העוולות המסחריות (עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין וכו').

 

בית-המשפט מוסיף ודן, חרף זאת, בשאלת קיומה של עילת עשיית עושר ולא במשפט, ופוסק, כי גם לגופה עילה זו אינה מתקיימת במקרה זה, מאחר שחסר היסוד הנוסף הנדרש – "הפרה באופן בוטה ובחוסר תום לב של כללי התחרות ההוגנת". בהקשר זה, מרחיב בית המשפט את משנתו בסוגיית המודל העסקי הישן – עיתונות כתובה - למול החדש - האינטרנט.

 

בית-המשפט בוחן את המודלים העסקיים השונים ופוסק, כי בשל שונותם, כלל לא מתקיימת תחרות ישירה בין מעריב לבין אולג'ובס. אלה גוזרים הכנסות מהמפרסם, ואלה - ממבקשי העבודה, אלה משקיעים מאמציהם בגיוס מפרסמים ואלה – באיסוף וליקוט הנתונים ממקורות שונים ובתשתית טכנולוגית. מעל הכול, אם בסופו של יום אכן נפגעות הכנסותיה של "מעריב" כתוצאה מהתחרות עם "אולג'ובס" אין בכך כל פסול. ובלשון בית-המשפט:

 

"העובדה שהתחרות החופשית עלולה להניב תוצאה של העדפת החדש על פני הישן, ועלולה להפחית מהרלוונטיות של הישן, אין בה כדי להצדיק את מניעת התחרות. את השאלה אם מדובר בתחרות הוגנת לא ניתן לבחון במנותק מהתקופה בה אנו חיים. עידן האינטרנט, עידן המידע, מחייב התייחסות שונה לכללי התחרות העסקית."

 

פסק-הדין כבר פורש במאמרים משפטיים כאבן-דרך בהקשר העסקי האינטרנטי, כעולה מהפסקאות האחרונות לעיל. אולם ראוי לא פחות להתייחס לאמירותיו בעניין דיני זכויות-יוצרים כהסדר שלילי, תוך איבחון דינים אלה מההסדרים (השייכים אף הם לקניין הרוחני) של פטנטים, מדגמים וכיו"ב זכויות הדורשות רישום. למעשה, אומר בית-המשפט, אם נקבע בחוק שרעיון, עובדה, נתון וכיו"ב אינם מוגנים בזכויות-היוצרים, הרי שהעתקתם או הפצתם לא יהוו עוולה גם על-פי חוקי המסחר ההוגן והראוי. תחרות חופשית וחופש העיסוק יגברו, בהקשר זה, על המאמץ שהושקע ביצירתם ואף על הראשוניות הגלומה בהם.

 

בהקשר זה מעניין לציין פסיקה טריה אף יותר, הקובעת כמעט את ההיפך הגמור: בעניין ע"א (מחוזי חיפה) 40319-02-10 סגל נ' גולדהמר, נדון ערעורו של עו"ד שנתבע על העתקת כתב טענות של עו"ד אחר. בית-משפט השלום בחיפה פסק לטובת התובע, כי ההעתקה אסורה הן על פי דיני זכויות יוצרים והן בשל התעשרות שלא כדין. בית-המשפט המחוזי (כב' השופטת וסרקרוג) דחתה את ערעור הנתבע, תוך קביעה שאכן מדובר ביצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים, אלא שלטענתה, גם אלמלא הגנה זו, עמדה לתובע עילת עשיית עושר ולא במשפט, בהסתמך על הלכת א.ש.י.ר (אותה הלכה עצמה שכב' השופטת אגמון-גונן הכריזה זה לא מכבר על צמצומה, שלא לומר על ייתורה המוחלט בהקשר של דיני זכויות יוצרים). אמנם כל תיק לגופו, אולם במחלוקת לגבי תחולת הלכת א.ש.י.ר נאמרו דברים סותרים בשתי ערכאות מקבילות אלה – כל שופטת וגישתה הבסיסית להתנגשות בין דיני זכויות היוצרים לדיני עשיית עושר.

 

פסק-הדין של המחוזי בחיפה ניתן ביום 10.08.2010. גם בסוגיה זו, מן הסתם, יש להמתין להכרעת בית-המשפט העליון.

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.