אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתאיך לא להפר זכויות יוצרים באינטרנט

איך לא להפר זכויות יוצרים באינטרנט - רישיונות והגנות

עקרונות יסוד:

 

הנחת המוצא היא, שכל יצירה המועלית ברשת – ספרותית (תכנים), דרמטית (סרטים) מוזיקלית או אמנותית (תמונה, עיצוב גרפי, פונט) – מוגנת בזכות יוצרים, המסורה ליוצר או לאחר שאליו הועברה (לפי כללי הבעלות בזכויות יוצרים – ראו כאן). העתקה מכל סוג עלולה להוות הפרה של זכות היוצרים בתוכן המועתק. שידור והעמדה לרשות הציבור הם הפרות נוספות אפשריות במסגרת המדיה האלקטרונית. האתר עצמו – עיצובו, תכניו וכיו"ב – הוא נשוא לזכויות יוצרים. העובדה שיצירה כלשהי מועברת בקובץ דיגיטלי או שההעתקה מבוצעת באורח אלקטרוני – אין בהן כדי להפחית מעצם ההפרה הפוטנציאלית.

 

לפיכך, בין אם אתה בעל אתר, מנהל פורום, בלוגר או "סתם" גולש –  אתה עלול להמצא מפר זכות יוצרים כלשהי בכל פעולת "העלאה", "הורדה", "הטמעה" ולעתים אף בקישור לתכנים אחרים ברשת.

 

הטוב ביותר הוא, כמובן, להעלות תכנים מקוריים בלבד לרשת. תכנים אלה עצמם יזכו מייד בהגנת זכות היוצרים, הפעם - שלך.

 

אולם הרשת בנויה במידה רבה על שיתוף וחלוקת מידע עם אחרים – בנגישות מהירה ובמינימום תמורה. אלה, יחד עם חירות הביטוי, מהווים את נשמת-אפו של האינטרנט. משכך, במקרים רבים ניתן להחיל את החריגים הקבועים בחוק זכות יוצרים – השימושים המותרים, שהעושה אותם אינו מפר זכויות של אחרים אף אם לא קיבל את רשותו.

 

אפשרות אחרת היא לקבל רשות מבעל זכות היוצרים לעשות שימוש בתכניו. לעתים יש צורך בקבלת רשות ספציפית; אך אתרים ותוכנות מסויימים מעניקים לגולשים ולבעלי אתרים רישיונות שימוש המקטינים את מגבלות זכויות היוצרים המקובלות. המשמעות היא, שכל עוד המשתמש עומד בתנאי הרישיון, אין הוא חייב בקבלת רשות ספציפית ופעולותיו אינן מהוות הפרה של דיני זכויות היוצרים.

 

נוסך לאלה, הולכים ומתרבים הקולות הקוראים ליצור דין חדש לאינטרנט, שישקף נאמנה לא רק את זכויות היוצרים אלא גם את זכויות הציבור – להעברה חופשית של ידע, לשיתוף ולנגישות. בינתיים מדובר בעיקר בפובליציסטים ואנשי אקדמיה, אולם לאחרונה הצטרפה אליהם שחקנית חיזוק חשובה-  השופטת המחוזית ד"ר אגמון-גונן.

 

אתייחס להלן לנקודות אלה לפי סדרן.

 

שימושים מותרים:

 

חוק זכות יוצרים קובע רשימת שימושים מותרים. לפירוט – ראו כאן.

 

הרלוונטי במיוחד לענייננו הוא השימוש ההוגן (ובמשפט האמריקאי - fair use). החוק קובע רשימה לא סגורה של מטרות, שלאורן תיבחן הגנת השימוש ההוגן, אולם לבית-המשפט נתונה הסמכות להוסיף עליהן, ואלו הן (סעיף 19(א)): לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

 

החוק מוסיף וקובע (סעיף 19(ב)) אילו שיקולים יש לשקלל בבחינת הגנת השימוש ההוגן:

 

"(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:

(1)        מטרת השימוש ואופיו;

(2)        אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)        היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)        השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה."

 

דוקטרינת השימוש ההוגן שימשה בארה"ב את בתי המשפט כדי לפסוק לטובת האתר tickets.com, שהשתמש ברובוטים לסריקת תכנים מאתר מתחרה, Ticketmaster. במהלך פעולת החיפוש מועתקים עמודים מהאתר הנסרק ונשמרים לפרק-זמן קצר במחשבי האתר הסורק. אלא שהיצירות המוגנות בזכויות יוצרים נמחקו מייד לאחר מכן ממחשבי האתר הסורק, ונותר רק מידע עובדתי בלתי מוגן. בית-המשפט האמריקאי גרס, כי פעולת ההעתקה הזמנית (בהתחשב במחיקת התכנים המוגנים) מותרת, בהיותה שימוש הוגן.

 

בעניין דומה נתבעה Google על כך שהיא שומרת עותקי מטמון (cache) על שרתיה. בכך היא מבצעת לכל הדעות העתקה של עמודי אינטרנט ובשלב מאוחר יותר אף מאפשרת הצגת תכנים אלה לציבור הגולשים. נפסק, כי מדובר בשימוש הוגן (Fields v. Google Inc.)

 

השימוש ההוגן שימש את גוגל פעם נוספת כשנתבעה ע"י perfect10 – אתר המציג ומוכר תמונות עירום - בגין הצגת תמונות ממוזערות (thumbnails) מתוך האתר התובע, אשר נפתחו לגדר "קישור ממוסגר" תחת הכותרת של דפי גוגל. בעניין זה קבע בית-המשפט האמריקאי הלכה גם לסוגיית הקישור העמוק, אלא שהיו גם פסיקות הפוכות. מכל מקום, בית-המשפט פסק כי מדובר בשימוש בעל אופי אינפורמטיבי וטרנספורמטיבי בלבד, ולפיכך הוא נכלל בהגנת השימוש ההוגן.

 

בישראל, השימוש ההוגן הנחה את בית-המשפט המחוזי בת"א (השופטת ד"ר אגמון גונן) להתיר שידור באמצעות הזרמה (streaming) של משחקים בשידור חי מהליגה האנגלית לכדורגל. (לדיון מורחב בפסק-הדין – ראו כאן).

 

 

רישיונות שימוש:

 

  1. רישיון שימוש חופשי – GNU GPL (general public license) –

 מתוך: http://www.gnu.org/licenses/quick-guide-gplv3.html -


Nobody should be restricted by the software they use. There are four freedoms that every user should have:

  • the freedom to use the software for any purpose,
  • the freedom to change the software to suit your needs,
  • the freedom to share the software with your friends and neighbors, and
  • the freedom to share the changes you make.

When a program offers users all of these freedoms, we call it free software.

 

רישיונות קוד פתוח משמשים בעיקר לתוכנות. הידוע והנפוץ שבהם הינו רישיון ה- GPL של פרוייקט GNU, שמהותו הכללית - השארת הידע בתחום נחלת הכלל, היינו, ללא ייחוס זכויות יוצרים כלשהן, לא ליצירה ולא לכל פיתוח, הפצה או יצירה נגזרת שלה. תוכנות "קוד פתוח" מפורסמות הן זו של מערכת ההפעלה Linux, של תוכנת joomla לבניית אתרים ושל דפדפן Firefox.

 

כל אדם זכאי ורשאי להשתמש ביצירה שניתן לה רישיון GPL, לכל מטרה שהיא, במגבלות הרישיון: הפרת הרישיון תהווה הפרת התנאים החוזיים של מסירת זכות היוצרים, ולפיכך תהווה גם הפרת זכות היוצרים עצמה. המגבלה המרכזית שמטיל רישיון קוד פתוח היא האיסור המוחלט לשלול את חופש השימוש ביצירה מאחרים. במילים אחרות, כשאתה יוצר יצירה נגזרת או מוסיף לפיתוח של תוכנת קוד פתוח, כל תוספת שכזו מחוייבת להצטרף אף היא לאותה "נחלת הכלל".

 

מרישיון ה- GPL נגזר גם רישיון FDL (Free Documentation License) – שהוא למעשה רישיון שימוש חופשי במסמכים. בעבר היה זה הרישיון בו השתמשה ויקיפדיה.

 

  1. רישיונות CC - Creative Commons –

 

מתוך: http://creativecommons.org.il/about_us.php -

 

מה זה "קריאטיב קומונס"?
קריאטיב קומונס (Creative Commons)או  CC - הוא ארגון חובק עולם שמטרתו להעניק אלטרנטיבה ראויה למבנה הקיים של דיני זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות רחבות יותר מאלו שמתאפשרות דרך דיני זכויות היוצרים, בצורה קלה,  ברורה ובעיקר ללא עלויות.
כך מעודד הארגון יצירה, הפצה ושיתוף של יצירות, בעיקר בפורמט דיגיטאלי ובייחוד ברשת האינטרנט. זאת מתוך הבנה שפורמט המדיה העיקרי היום הוא הפורמט הדיגיטאלי ושיטת ההפצה הדומיננטית היא באמצעות אתרי שיתוף והפצת מדיה באינטרנט ולא בדרכים הקלאסיות והישנות.
בפועל, מושתת המנגנון האלטרנטיבי על רישיונות יחודיים (רישיונות CC) לפיהם רק
"חלק מהזכויות שמורות" וזאת בניגוד למנגנון זכויות היוצרים הקלאסי על פיו "כל הזכויות שמורות" מרגע שיצירה נוצרה.

 

קיימים מספר סוגי רישיונות CC, המשלבים בין סוגים שונים של מגבלות על המשתמש לפי בחירת היוצר נותן-הרישיון, החל ב"ייחוס" בלבד – שמירת הזכות המוסרית לקרדיט ליוצר – וכלה באיסור שימוש מסחרי. כל רישיון CC מכיל את ההגבלות הבאות על המשתמש:

  • הגבלות פעולות המצויינות בתנאי הרישיון (שימוש מסחרי, הפצת יצירה נגזרת וכיו"ב);
  • חובה לצרף הודעה על כך שהיצירה מוגנת, לכל עותקי היצירה;
  • יצירת קישור לרישיון ה- CC מכל עותק של היצירה;
  • לא לשנות את תנאי הרישיון שנבחרו ליצירה;
  • לא להשתמש באמצעים טכנולוגיים אשר יגבילו שימושים חוקיים של משתמשים אחרים ביצירה.

 

כיום ניתן למצוא יותר ויותר אתרים ותכנים שמספחים רישיונות CC לגולשיהם. כל עוד תנאי הרישיון נשמרים, ניתן לעשות שימוש בתכנים אלה. כך למשל, כל הערכים הכתובים של ויקיפדיה (בניגוד לתמונות בה) מעוגנים (החל מיוני 2009) ברישיון CC כפוף לייחוס ולשיתוף זהה (cc-by-sa), ראו למשל כאן:

http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he

 

חלק מסויים מהתמונות באתר flickr נמסר אף הוא ברישיונות CC מסוגים שונים:

http://www.flickr.com/creativecommons/

 

ניתן לחפש במנועי החיפוש תכנים נוספים שמוגנים תחת רישיונות CC. יש לזכור עם זאת, שבניגוד ל"קוד פתוח" או למידע השייך לנחלת הכלל, חלק מזכויות היוצרים מוסיף להתקיים בתכנים עליהם ניתן רישיון CC.

 

 

זכויות הציבור:

 

כאמור, המאבק בין תומכי ה- copyleft לבין מתנגדיהם טרם הוכרע, והאינטרנט הוא זירתו העיקרית. מלומדים רבים טוענים, מזה שנים, כי אופייה הייחודי של המדיה הדיגיטלית האינטרנטית מחייב התייחסות משפטית שונה, עיבוד-מחדש של דיני זכויות היוצרים תוך שימת דגש על הזכויות הציבוריות. אלה כוללות בתוכן מטבע הדברים את הזכות לחופש הביטוי, אולם גם את הזכויות ה"תרבותיות" להעמיק ידע, ללמוד, להפיק תועלת מהיצירה ולהתקדם טכנולוגית. לאחרונה ניתן חיזוק משמעותי לתפיסה זו בפסיקתה של ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בעניין הפרמייר ליג.

 

השופטת אגמון-גונן טוענת, כי השימוש ההוגן הינו "זכות", ולא רק הגנה. והיא מוסיפה ואומרת:

 

"לעובדה שמדובר בזכות, ולא רק בטענת הגנה, יש נפקויות מעשיות. כך למשל, אני סבורה כי ניתן לפנות לבית המשפט מראש בבקשה לסעד הצהרתי שיצהיר כי שימוש מסוים הינו מותר.  פרופ' ניבה אלקין-קורן, הכתירה מאמר העוסק בשימושים מותרים בכותרת "זכויות משתמשים". במאמרה (ניבה אלקין קורן, "זכויות משתמשים" בתוך: בירנהק ופסח, יוצרים זכויות, 327, 361) עומדת המחברת על החשיבות שבראיית השימושים המותרים כזכויות. לדעתה ניתן לבסס זאת על לשון החוק ותכליתו:

"החוק הישן הסתפק בהגדרת שורה של שימושים אשר אינם מהווים הפרה. החוק החדש מגדיר את השימושים המותרים הן במישור האחריות והן במישור הזכויות...מבחינה משפטית, כאשר מעשה אינו אסור, הוא מותר, ולכן אם הוא מצוי מחוץ לגדר הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים, המשתמש חופשי לעשותו. הזכות לעשות שימוש ביצירה שאינו נופל לגדר הגנת זכות היוצרים מגדירה למעשה את תחום השימושים המצויים בנחלת הכלל...משעה שנקבע כי שימושים אלה מותרים, עיגן המחוקק בחוק את זכות הציבור לעשותם. הגדרה זו משקפת את החידוש שבחוק החדש: לא עוד טענת הגנה בלבד.. אלא זכות עצמאית הראויה להגנה"

(הדגשה שלי – מ' א' ג')"

 

על בסיס תפיסה "קופילפטית" זו, כאמור, הכריעה השופטת כי שידור באינטרנט, בטכניקת ההזרמה, של משחקי כדורגל בליגה האנגלית אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים.

 

אמרת-האגב שהובאה לעיל מעניינת, משום שהיא משקפת עמדה אפשרית של בית-המשפט, או לכל הפחות של השופטת אגמון-גונן, כלפי תובענה עתידית של גולש בגין "זכות משתמשים" כזו או אחרת. לכאורה נפתח כאן צוהר להגשת המרצת-פתיחה של בעל אתר שיתוף קבצים, הנחשב כיום "פיראטי", להצהיר על זכויותיו לבצע העתקה, העמדה לרשות השידור וכיו"ב, למטרות שימוש הוגן. יש להמתין ולראות מי יהיה הראשון להרים את הכפפה.

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.