אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתמשפט מסחרי

חברות - עקרונות יסוד

מבוא

מדוע להתאגד? התשובה הפשוטה היא: כדי לעשות עסקים ולקדם פעילות כלכלית. החברה ויתר סוגי התאגידים הינם מוסדות יצירי-משפט שמהווים את הבסיס לעולם העסקים במאתיים השנים האחרונות. בעבר, אנשים התאגדו כדי לשמר פעילות עסקית גם לאחר מותם-שלהם; מאוחר יותר, כדי להשתמש בעקרון הגבלת האחריות (בע"מ = בערבון מוגבל). כיום דומה, שאין עסק בהיקף פעילות מינימלי מסויים שאינו מיוסד על דרך של רישום חברה.

 

דיני התאגידים מתייחסים למספר צורות התקשרות בין חבר בני-אדם, המתאגדים למטרות עסקיות או ציבוריות, למטרות רווח או שלא למטרות רווח.

חבר בני אדם המתאגד למטרה חוקית שלא על מנת לחלק רווחים בין חבריו, רשאי להרשם בתור "עמותה".

צורה נוספת של התאגדות, בד"כ שלא למטרות רווח, שהיתה מקובלת בעבר היא "אגודה שיתופית", או "קואופרטיב" במונח המיושן יותר – התאגדות שמטרותיה סוציאליסטיות בעיקרן; ובלשון החוק: "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם" (סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות). התאגדות כזו היתה מקובלת למשל בין חברי קיבוץ או מושב שיתופי, כמו גם בתאגידי מזון ושירותים דוגמת "המשביר לצרכן" או "אגד".

 

כאשר ההתקשרות הינה למטרות חלוקת רווחים בין החברים, שתי צורות התאגדות אפשריות: "שותפות" או "חברה".

 

התאגדות למטרות רווח - חברה או שותפות:

כל שיתוף פעולה בין שני אנשים או יותר לצרכים עסקיים או למטרת רווח (למעט חריגים ספציפיים הקבועים בחוק כדוגמת שותפות בנכס מקרקעין) - נחשב לפי פקודות השותפויות כ"שותפות". החוק מחייב לרשום שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק. אנשים נוטים לחשוב בטעות, שכל עוד לא נרשמה השותפות היא אינה מתקיימת – אלא שהחוק קובע אחרת. כאשר חובה לרשום, אי-הרישום יכול לעלות כדי עבירה, "אולם אי-רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו" (סעיף 6 לפקודות השותפויות).

 

העקרון המרכזי המפריד בין חברה בע"מ לבין שותפות הינו הגבלת האחריות. אמנם קיים יציר כלאיים הקרוי "שותפות מוגבלת", בה יש הפרדה בין השותפים המנהלים את השותפות – אשר אחראים לכל חובות השותפות – לבין השותפים המוגבלים, האחראיים לחובות ולהתחייבויות השותפות אך ורק בגובה הסכומים שכל אחד מהם הכניס להון השותפות (סעיף 63 לפקודת השותפויות). אלא שגם בשותפות מוגבלת לעולם יימצאו שותפים הנושאים אחריות.

 

רעיון האחריות המוגבלת עומד, אם כן, בבסיסה של החברה, שהינה אישיות משפטית נפרדת מזו של בעלי המניות בה. החברים בחברה מחזיקים במניות, המקנות להם זכויות מסוגים שונים בחברה, כגון קבלת דיווידנדים (חלוקת רווחים) וכיו"ב; אולם רכוש החברה נפרד מרכושם-שלהם, וההיפך. זכויות וחובות החברה נפרדות מזכויות וחובות בעלי המניות. וכן הלאה.

 

יתרון נוסף הטמון במאפיין ה"חיות המתמדת" של החברה, בניגוד לבני-התמותה המחזיקים במניותיה או נושאים בה במשרות שונות – הוא העובדה, שמותו של חבר, או פשיטת-רגל או אף פרישה שלו מהחברות בחברה, אינו (אמור) לפגוע או לזעזע את המבנה הניהולי והכלכלי של החברה. מניות החברה ניתנות להעברה בין בעלי המניות לצדדים שלישיים, בלי שהדבר יפגע בהתנהלות השוטפת של עסקי החברה עצמם. החברה, כאמור, היא בעלת הרכוש, היא החייבת לנושים, לספקים ולעובדים, ולפיכך עסקיה-שלה יוסיפו להתנהל כסדרם גם כאשר המניות יחליפו ידיים.

 

יתרון אחר הוא הגמישות הנתונה-מראש בחברה, לעומת שותפות, בקביעת מבנה ההון ובשינויו. חברה יכולה ליצור סוגי מניות שונים, שיעניקו זכויות וחובות שונות לבעליהן. כך למשל, ניתן ליצור הפרדה בין מניות המקנות זכות הצבעה באסיפה הכללית לבין מניות המקנות זכות למנות דירקטור ולהשתתף בניהול החברה ממש; בין מניות המקנות זכויות הצבעה וניהול לבין מניות המקנות זכויות לדיבידנד בלבד, וכן הלאה. חברה, בניגוד לשותפות, יכולה לגייס הון מהציבור; לשם כך עליה להרשם או להפוך לחברה ציבורית ויחולו עליה כללים שונים מאלה של החברה הפרטית, לרבות דיני ניירות ערך; אולם מכשיר זה של גיוס הון הינו יתרון משמעותי בעולם העסקים.

 

 

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.