אתם נמצאים כאן:   עמוד הביתניהול חברה - מוסדות וסמכויות

ניהול חברה - מוסדות וסמכויות

 

בהיות החברה יציר משפטי פיקטיבי, אשר לו מיוחסות תכונות של בני-אדם, ומאחר שפעולותיה נעשות בפועל ע"י בני-אדם, נוצר צורך להגדיר מיהם אורגני החברה, אותם בני-אדם ונושאי תפקידים שאת פעולותיהם נייחס לחברה. להבדיל מפעולות "עבור" החברה, המבוצעות ע"י שליחיה, נציגיה, עובדיה וכו' - הרי פעולות האורגנים הינן פעולות החברה ממש, בהיותן מגשימות את כוונתה ורצונה. זו "תורת האורגנים" שפותחה בפסיקה עם השנים.

 

תורת האורגנים אומצה בחוק החברות מ- 1999. סעיף 46 לחוק קובע את שלושת הגופים הבאים כאורגנים של החברה: האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי; וכן את כל מי שעל פי דין או מכוח התקנון, רואים את פעולתו כפעולת החברה לעניין בו הוא פועל (למשל – חשב החברה; מי שמכהן בפועל כדירקטור אף אם לא מונה פורמלית).

 

החוק קובע (בסעיף 47) מפורשות, כי מעשה או מחדל של האורגן הינם מעשה או מחדל של החברה. בנוסף, החוק קובע כי בלי לגרוע מאחריותה השילוחית בנזיקין (ואף בלי לגרוע מאחריותו הישירה והאישית של האורגן) - החברה חבה במישרין באחריות בנזיקין על עוולה שבוצעה בידי אורגן שלה (סעיף 53).

 

סמכויות האורגנים ה"מוסדיים" של החברה נקבעו בחוק או, בעניינים שניתן להתנות עליהם – בתקנון החברה; הסמכות השיורית לכל עניין שלא נקבע לגביו אחרת בחוק או בתקנון – נתונה לדירקטוריון החברה (סעיף 49).

 

ההיררכיה בין המוסדות מתבטאת גם באופן נטילת הסמכויות: האסיפה הכללית רשאית, בכפוף לתנאי התקנון, ליטול סמכויות הנתונות לכל אורגן אחר (סעיף 50). הדירקטוריון רשאי להורות למנכ"ל כיצד לפעול, ואם לא קיים המנכ"ל את ההוראה, רשאי הדירקטוריון להפעיל את הסמכות הנדרשת לביצוע ההוראה במקומו, אף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון (סעיף 51).

 

 

האסיפה הכללית:

האסיפה הכללית היא סוג של "רשות מחוקקת", מעין אורגן-על של החברה, וככזו, לרוב אין היא מתכנסת באופן שוטף אלא פעם בשנה, ולעתים אף "הכינוס" נעשה באמצעות אמצעי-תקשורת דיגיטליים. אין בכך כדי להמעיט מחשיבותה ומסמכויותיה,  ובפרט מסמכות-העל שלה לשנות את התקנון וכפועל יוצא גם את חלוקת הסמכויות הפנימית בחברה.

 

האסיפה הכללית ממנה את הדירקטוריון והיא המפטרת אותו (אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון).

האסיפה הכללית השנתית חייבת לבחור ברואה חשבון מבקר לחברה, אשר אמור לבקר את הדוחות הכספיים ולהגיש לבעלי המניות של החברה את חוות-דעתו על הדוחות הכספיים. הרו"ח הינו גוף מבקר על פעולות הדירקטורים ומדווח על כך לאסיפה הכללית.

 

סמכויות-החובה של האסיפה הכללית, שלא ניתן להתנות עליהן בתקנון (סעיף 58(א)) הן:

  1. שינויים בתקנון החברה;
  2. הפעלת סמכויות הדירקטוריון במקרה של נבצרות מהדירקטוריון (אף אם לא נקבעה הוראה בתקנון לכך) ובלבד שהאסיפה קבעה כי הפעלת סמכות כזו חיונית לניהולה התקין של החברה,
  3. מינוי רו"ח מבקר, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו;
  4. מינוי דירקטורים חיצוניים;
  5. אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית *לבדוק – סע' 255, 268-275;
  6. הגדלת ההון הרשום והפחתתו;
  7. מיזוג.

 

סמכויות הרשות של האסיפה הכללית:

  1. מינוי דירקטורים באסיפה השנתית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון – סעיף 59 לחוק;
  2. נושאים נוספים שנקבע בתקנון שהחלטות לגביהם יתקבלו באסיפה הכללית – סעיף 58(ב);

 

אופן ניהול האסיפות הכלליות – מועדי כינוסה, אופן הכינוס, מניין חוקי, ספירת הקולות בהצבעות וכו' – נקבע בחוק אולם רובו ככולו ניתן להתנאה בתקנון החברה. לפיכך מומלץ לתקן תקנון מפורט לפתרון סיטואציות שונות. למשל: החברה רשאית לקבוע בתקנון זכויות הצבעה שונות לסוגי מניות שונים, ואולם כל עוד לא קבעה אחרת – יהיה לכל מניה קול אחד (סעיף 82 לחוק).

 

הדירקטוריון:

בעבר הוגדר הדירקטוריון כגוף המנהל את החברה. בחברות פרטיות בהיקף עסקי קטן, כך הוא הדבר גם כיום. אלא שיותר ויותר חברות נזקקות לניהול שוטף בנפרד מהדירקטוריון. החוק צירף, אם כך, אורגן נוסף, שהוא המנהל הכללי, וזה ממונה – ואף מפוטר - ע"י הדירקטוריון. תפקיד הדירקטוריון המוגדר כיום בחוק הינו - "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו" (סעיף 92).

בנוסף, כמוסבר לעיל, לדירקטוריון נתונה הסמכות השיורית  הכללית של החברה – בכל מצב בו אין הוראה המעניקה סמכות לאורגן ספציפי אחר. זאת בכפוף לכך, שבמקרה של דירקטוריון "משותק", היינו במצב נבצרות - הסמכות השיורית-דשיורית מוענקת לאסיפה הכללית (סעיף 52 לחוק).

 

סמכויות החובה של הדירקטוריון, שאין הוא רשאי להאצילן למנכ"ל (סעיף 92 לחוק):

(1) יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;

(2) יבדוק את מצבה הכספי של החברה, ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;

(3) יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר;

(4) רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;

(5) אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, כאמור בסעיף 171;

(6) ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף 173;

(7) ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף 250;

(8) יחליט בפעולות ובעסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים 255ו-268 עד 275;

(9) רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה, לפי הוראות סעיף 288;

(10) רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים 307ו-308;

(11) יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף 329.

 

סעיף 112 לחוק מוסיף וקובע סמכויות שהדירקטוריון אינו רשאי להאצילן לוועדת-דירקטוריון, אלא לשם המלצה:

(1) קביעת מדיניות כללית לחברה;

(2) חלוקה, אלא אם כן מדובר ברכישה של מניות החברה בהתאם למסגרת שהותוותה מראש בידי הדירקטוריון;

(3) קביעת עמדת הדירקטוריון בענין הטעון אישור האסיפה הכללית או מתן חוות דעת כאמור בסעיף 239;

4) מינוי דירקטורים, אם הדירקטוריון רשאי למנותם;

(5) הקצאה של מניות או של ניירות ערך המירים למניות או הניתנים למימוש למניות, או של סדרת איגרות חוב, אלא אם כן מדובר בהקצאת מניות עקב מימוש או המרה של ניירות ערך של החברה;

(6) אישור דוחות כספיים;

(7) אישור דירקטוריון לעסקאות ופעולות הטעונות אישור הדירקטוריון לפי הוראות סעיפים 255ו-268 עד 275.

 

לפי סעיף 112(ב), חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סיג-אצילה אלה, ואולם רשאית היא לקבוע בתקנונה נושאים נוספים שבהם יתקבלו החלטות בידי הדירקטוריון בלבד.

למעט הסייג הקבוע בסעיף 112 הנ"ל, לדירקטוריון סמכות למנות ועדות משנה, שנקראות ועדות-דירקטוריון, ולאצול להן מסמכותו.

 

החוק מוסיף וקובע נהלי פעולה של הדירקטוריון, אולם הוראות אלה רובן ככולן ניתנות להתנאה בתקנון. כך ביחס לאופן כינוס האסיפה, מועדים, תפקיד יו"ר הדירקטוריון, מניין חוקי, הצבעה וקולות וכו'.

 

הדירקטוריון אף מוסמך בד"כ למנות גוף ביקורת – המבקר הפנימי. החוק מחייב מינוי מבקר פנימי, רק בחברות ציבוריות.

 

המנכ"ל:

חברה ציבורית חייבת למנות מנכ"ל, ורשאית למנות יותר מאחד; חברה פרטית רשאית למנות מנכ"ל אחד או יותר, ואם לא מינתה מנכ"ל, תנוהל החברה בידי הדירקטוריון (סעיף 119).

אלא אם נקבע אחרת בתקנון, המנכ"ל ממונה ומפוטר ע"י הדירקטוריון. לאסיפה הכללית אין סמכות להתערב במינוי אלא על דרך שינוי התקנון.

 

המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף להנחיותיו (סעיף 120 לחוק).

 

סמכויות המנהל הכללי – סעיף 121:

(א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק או בתקנון לאורגן אחר של החברה, והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון.

(ב) המנהל הכללי רשאי, באישור הדירקטוריון, לאצול לאחר, הכפוף לו, מסמכויותיו.

 

המנכ"ל יכול שיהיה חבר דירקטוריון, ובמקביל הוא גם עובד החברה. אולם אין הוא בגדר עובד רגיל – בד"כ סמכויותיו רחבות, והוא למעשה המייצג בפועל את החברה בניהולה השוטף.

בהיותו עובד, המנכ"ל כפוף להסכם עבודה, היוצר זכויות וחובות, אולם אין חוזה זה יכול לעמוד בניגוד לאמור בתקנון החברה. לדירקטוריון אין סמכות להתקשר בהסכם השולל את תחולת התקנון (תב"ע נא/ 12-5 ראם נ' חברת המשקם, פד"ע כב יא 12).

על מנת למנוע אי בהירויות אפשריות, חשוב לערוך הסכם העסקה מפורט עם המנכ"ל, בו ייקבעו הן ההסדרים החוזיים מתחום דיני העבודה, והן ההסדרים מתחום דיני החברות – חובותיו כלפי הדירקטוריון, מסירת דיווחים, משך כהונה, מעמד וסמכויות.

קניין רוחני ותחרות בלתי הוגנת באינטרנט

רבות דובר על הבעייתיות המשפטית הכרוכה ביישום דיני המסחר בכלל, ודיני הקניין הרוחני בפרט, בעידן טכנולוגי חדש. רשת האינטרנט מציבה בפני בית-המשפט שאלות סבוכות שכאלה, חדשות לבקרים.

ככלל, דיני הקניין הרוחני מגנים על זכויות הבעלים בסימני מסחר, פטנטים, מדגמים, זכויות יוצרים וכן בסודות מסחריים ומוניטין. לרשות התובעים הפוטנציאליים עומדת שורת חוקים והלכות פסוקות, המיועדות להגן על מי שנפגעו זכויותיהם הנ"ל.

המשך...

זכויות יוצרים וחופש הביטוי

בינואר 1994 קבע בג"צ, כי הסלוגן "לך תצטיין" ששימש את "קידום" בפרסומת לקורסי הכנה לפסיכומטרי, ראוי לשידור. בכך הפך את החלטת מנהל הרדיו לפסול את הפרסומת, החלטה שנבעה מהקונוטציה המינית ה"גסה" וה"וולגרית" הקשורה בביטוי. בית-המשפט (מפי השופטת דורנר) קבע, כי הגנת חופש הביטוי פרושה גם על ה"ביטוי המסחרי", וכי במסגרת האיזונים הנדרשים לא די בחשש כלשהו לפגיעה כלשהי ברגשות הציבור כדי לפסול ביטוי כאמור.

 

המשך...

הטרדה מינית במקום העבודה

החוק מחייב את המעביד לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

בין היתר נקבע בחוק, שהמעביד חייב:

(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

המשך...

התכנים באתר זה מורכבים ממידע משפטי כללי ומעמדות אישיות ואינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל עניין מומלץ להוועץ בעורך-דין בעל מומחיות בתחום.
זכויות היוצרים בפרט והקניין הרוחני בכלל באתר, לרבות בתכניו, שייכים לעו"ד גלית עופר.